לא על הבשר לבדו...
נתונים שמפרסמת הלמ"ס בימים אלה מלמדים עד כמה שברירי ביטחון-המזון של ישראל.
25.11.20
יו"ר מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג':
לא על הבשר לבדו...
נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בימים אלה מלמדים עד כמה שברירי ביטחון-המזון של ישראל. כלומר, עד כמה אספקת המזון שלנו תלויה ביבוא מן החוץ.
בשנה שעברה, 2019, עמדו לרשות כל נפש בישראל כמויות מזון אלו: 139 ק"ג פירות, 138 ק"ג ירקות כולל מקשה, 167 ק"ג לחם ודגנים, 76 ק"ג בשר ודגים ללא עצמות, 43 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 42 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 178 ליטרים חלב ומוצריו ו-267 ביצים.
כדאי לדייק: אלה הכמויות שעמדו לרשותנו בחנויות ובדוכנים, גם אם לא את כולם אכלנו.
ועכשיו, לנתונים המטרידים. מוצרי מזון רבים – רבים מדי – נאלצנו לייבא כדי לספק את הביקוש. נתחיל בדגנים. 98% מאספקת הדגנים בישראל, מקורם ביבוא. כך גם בשוק הדגים. 91% מאספקת הדגים הגיעו אלינו ממגדלי דגים בעולם.
וכאן זה לא נעצר. 73% מאספקת הקטניות, הבוטנים והאגוזים העולים על שולחננו מגיעים מחו"ל ו-59% מאספקת בשר הבקר.
המשמעות ברורה. אם חלילה, ייפגע היבוא לישראל, אפילו זמנית – למשל, מסיבות ביטחוניות, בשל מגיפה, משבר מדיני או בשל משבר במדינות היצרניות – ייווצר כאן מחסור חמור במזון חיוני.
טוב לדעת שישראל מייצרת בעצמה 100% מבשר העוף וההודו שאנחנו צורכים ו-91% ממוצרי החלב, אבל בכך לא די.
הנתונים האלה שבים ומלמדים, עד כמה חשוב לבצר את ביטחון המזון של ישראל. עד כמה חשוב לעודד ייצור מקומי של מזון – בעיקר, מזון חקלאי – כדי
להבטיח כי לעולם לא יחסר כאן מזון, גם בשעות חירום.
