רקע


הפיתוח הפיזי של היישובים במרחב הכפרי הינו גורם בעל השפעה גדולה על הסביבה ועל מרקם החיים ביישוב.
הרחבות היישובים הנבנות על פי דגם פרברי/עירוני אינן מתאימות לישובים הכפריים והקמתן גורמת לפגיעה נופית וסביבתית ומשנה את אופיו של היישוב. ההרחבה הטיפוסית נבנית כנטע זר בסביבתה ופעמים רבות מחריפה את המתח החברתי שנוצר עם האוכלוסייה החדשה המצטרפת ליישוב.

חזון הקיימות ביישובי המרחב הכפרי


יישוב המשתלב בסביבה המקומית, תוך שמירה על הערכים המקומיים התרבותיים, הנופיים והקהילתיים (רוח המקום).

התכנון הוא כלי ליישום חזון הקיימות. תכנון מיטבי יאפשר חיי קהילה, המבוססים על תנועה רגלית וייצור מרחב רציף ונגיש בין הפרטי לציבורי, בין המרחב הבנוי לפתוח. הגשמת חזון זה נוגעת להיבטים רבים מתחום התכנון ובמרכזם, תיכנון השטחים הציבוריים, התנועה והדרכים, עבודות פיתוח ודירוג השטח ושיכבת הצמחייה.

על מנת להגשים את החזון, הקמנו ועדת היגוי, בה חברים נציגי מועצות, משרדי ממשלה, רשויות ציבוריות וארגוני התיישבות.

מטרה


פיתוח כלים תכנוניים ייעודיים ליצירת שכונות בנות קיימא ביישובי המרחב הכפרי, וכן לבניית יכולת מוסדית והטמעת הכלים באמצעות הכנת מסמך מנחה אופרטיבי והכשרת אנשי המקצוע הפועלים בשטח.

מסמכים הקשורים לתחום

המסמך המנחה לתכנון יישובים כפריים