חוק פסולת הבניין: צעד חשוב להגנה על השטחים הפתוחים

אחרי שנים שבהן שדות חקלאיים והשטחים הפתוחים במרחב הכפרי הפכו לא פעם לאתרי פסולת פיראטיים, אתמול נרשם צעד חשוב במסדרונות הכנסת.
ועדת הפנים של הכנסת סיימה להכין את חוק פסולת הבניין לקריאה שנייה ושלישית, חוק שאמור לתת מענה משמעותי לאחת הבעיות הכואבות ביותר במועצות האזוריות: השלכת פסולת בניין בשטחים הפתוחים.
החוק מחייב קבלנים ומשפצים להתקשר עם אתרים מורשים לפינוי פסולת, לצד התקנה של מערכות איכון דיגיטליות שיאפשרו לעקוב אחר המשאיות ולוודא שהפסולת מגיעה ליעדה, ולא "נעלמת" בדרך לשדות, לוואדיות ולשטחים החקלאיים.
הדרך להצעת החוק לא הייתה פשוטה.
במשך חודשים ארוכים הובילו דורון שידלוב, ראש מועצה אזורית ברנר ויו"ר ועדת איכות סביבה במרכז השלטון האזורי, והילה אקרמן, מנהלת אגף חקלאות ואיכות הסביבה במרכז, עבודה מקצועית ומאומצת מול הכנסת, משרדי הממשלה והגורמים השונים, במטרה לשפר את החוק ולהבטיח שהוא ייתן מענה אמיתי גם למרחב הכפרי.
במסגרת העבודה הצלחנו להביא לשורה של הישגים חשובים, בהם בלימת הניסיון להסדיר את כלל משק הפסולת ללא שיתוף הרשויות ובהליך שאינו מסודר, וכן הכנסת הסדר חשוב, בסיוע משרד החקלאות, שלפיו שימוש בעודפי עפר בקרקע חקלאית יתאפשר רק במקרים של הכשרה חקלאית.
עבור המועצות האזוריות מדובר בכלי חשוב במאבק בהפקרות בשטח.
זה המקום להודות לראשי המועצות שהגיעו לדיונים בכנסת, תמכו, דחפו ולא הרפו, לח"כ יצחק קרויזר, למשרד להגנת הסביבה, למשרד האוצר, למשרד החקלאות ולשאר משרדי הממשלה שפעלו לקידום החקיקה החשובה הזו.
אבל לצד ההישג, חשוב לומר ביושר. המבחן האמיתי יהיה ביישום.
לא את הכל הצלחנו להשיג, ובכל הנוגע לטיפול בפסולת השיפוצים, האחריות שהוטלה על הרשויות המקומיות עדיין מציבה אתגר משמעותי.
כעת נמשיך לעמוד על המשמר ולדרוש שהרשויות יקבלו את כלי האכיפה, הסמכויות והמשאבים הדרושים כדי לפקח בשטח בצורה אפקטיבית.
כי בסופו של דבר, מה שנכתב בירושלים חייב לעבוד גם בשדות, בדרכים החקלאיות ובשטחים הפתוחים של כולנו.