קשיים‏ בהערכות ‏ליישום‏ חוק ‏האריזות ‏בהתאמה לתקופת‏ ההכרה‏ הנוספת‏ של‏ תאגיד‏ תמיר

הנחת היסוד שעמדה בבסיס חקיקת חוק האריזות הייתה, כי יישומו יקטין עלויות טיפול בפסולת לרשות המקומית על ידי הפחתת סבבי פינוי וחיסכון בהיטל הטמנה. אלא שבפועל, עד כה זה לא המצב.מניתוח‏ תקופת ‏ההכרה ‏הראשונה‏ עולה, ‏כי חוק ‏האריזות ‏הוא ‏מהלך ‏סביבתי‏ נכון, ‏אולם ‏בטווח‏ הקצר הוא‏ מטיל ‏מעמסה‏ כספית‏ על ‏הרשויות ‏המקומיות. ‏פוטנציאל ‏החיסכון ‏לא ‏ממומש,‏ בין ‏היתר,‏ מכיוון‏ שיישומו ‏האיכותי ‏דורש ‏תהליך ‏משמעותי‏ וארוך ‏של ‏רתימת ‏הציבור.בימים אלה מתגבש ה‏הסכם ‏לדוגמא, שייחתם‏ בין‏ תאגיד ‏תמיר ‏לרשויות‏ המקומיות, אותו ‏אמור ‏המשרד להגנת הסביבה ‏לאשר‏. ‏מרבית ‏הנושאים ‏בהסכם ‏לובנו ‏והוסכמו ‏בין‏ הצדדים. הנושא היחיד שמעיב על ההסכם כולו הוא דרישת ‏תאגיד‏ תמיר‏ לקזז מתשלומים אותם הוא מחויב להעביר לרשויות המקומיות בגין טיפול באיסוף ‏ופינוי ‏של ‏פסולת ‏שאינה ‏פסולת‏ אריזות‏ המצויה ‏בפחים הכתומים.מרכז המועצות האזוריות סבור, כי הדרישה לקזז בעלויות המימון במקטע הפנים עירוני בגין פסולת של חומרים ברי מחזור אך שאינם מוגדרים כאריזה בחוק האריזות, תיצור מציאות בה לא תוכלנה הרשויות המקומיות ליישם את חוק האריזות, בשל הנטל המימוני שיושת עליהן בגין עלויות אלו.לאור סברה זו פנו עמיר ריטוב, יו"ר המועצות האזוריות וחיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי לשר זאב אלקין. להלן המכתב שנשלח אליו מטעמם: קשיים בהערכות ליישום חוק האריזות בהתאמה לתקופת ההכרה הנוספת של תאגיד תמיר